אז, מה עושים עכשיו?

שלום,

פתחתי את הבלוג בעקבות מספר אירועים שהתרחשו בחיי, ומתוך ניסיון להתמודד עמם, ומאחר ואני כותב (פרסמתי שני ספרים עד עתה, על כך בהמשך), ומפני שעולם הבלוגים והכתיבה לרשת סקרנו אותי, החלטתי לנסות ולכתוב. [זה גם חוסך נייר, וגם מונע כריתת עצים!! רווח כפול, לא (-:? כמו שאוהבים לומר כיום win-win]

אז, מה היה לנו? עברנו דירה – תהליך שלא היה פשוט בכלל עבורי. למרות שעברתי מספר רב של דירות ואולי בגלל זה? עזבנו את חיפה ועברנו לזכרון יעקב. המעבר עצמו לא היה פשוט אבל ההסתגלות למקום החדש הופכת לנעימה יותר ככל שהימים נוקפים ואנו חוזרים לסוג של שגרה.

מה עוד? אימצנו כלבה מ S.O.S. חיות. כשרק ראינו אותה היינו בטוחים שהיא חולה אנושה או משהו. היא פשוט שכבה שם, בין כל הכלבים האחרים ונראתה מותשת. אחרי מספר ימים בביתנו כבר התקשרנו לבקש עזרה מול הקפיץ הזה עם השיניים. למדנו שהיא גורה, וכמו כל גור או תינוק, אוהבת לבחון את העולם באמצעות פיה ושיניה. כמובן, חבל שאלה היינו אנחנו והילדים שהיא גם בחנה, אבל שרדנו את זה. למדנו כיצד להתנהל מולה ועכשיו קשה להאמין שפעם ממש פחדנו ממנה וחשבנו לוותר ולהחזיר אותה. [תמונות בהמשך] ועל אירועי היום, בפעם הבאה.

מה עוד? פרסמתי ספר שירה. בשנת 2007, עם לידת בני הבכור, הוצאתי לאור ספר של סיפורים קצרים. שמו "סיפורים מארץ הפיות". המוטיב החוזר בהם היה שהילדות נראית לנו כמו אגדה, כמו ארץ פיות, אבל הזכרונות הם כמו נמר מורעב שמגרד בציפורניו את הציפוי היפה ואז נחשפת האמת. שהילדות לא הייתה מקסימה ומדהימה. שאנחנו זוכרים רק רגעים טובים ויפים (במקרה הטוב שזכינו להם). ההתמודדות עם המציאות, מפרקת את ארץ הפיות עבור חלק מהדמויות הפועלות בקובץ  הסיפורים ההוא. הספר, אגב, יצא לאור בהוצאת גוונים בעריכתו של תומר קרמן הנפלא. בימים אלה עומד לצאת לאור ספר שיריי – בני פרומתיאוס. זהו ספר שירה העוסק בארץ הפיות הפרטית שלי שלא הייתה כלל ארץ פיות. אני מניח שאעלה לכאן שירים או קטעים מתוכו או מהשירים החדשים שהתחלתי בכתיבתם.

זהו, זה עוד שינוי שעברתי. בעבר תמיד ניסיתי לכתוב פרוזה. אהבתי ועודני אוהב לשחק עם המילים ועם המשמעויות. אולם, ככל שהזמן נוקף, אני מגלה משיכה עמוקה יותר לשירה, לניסוחים המדוייקים והקצרים, התמציתיים.

אז מה אעשה כאן?
בעיקר, אכתוב הגיגים על הכתיבה (שלי ושל יוצרים שמעניינים אותי כמו זילאזני, הרברט, עמיחי, לה-גוין ואחרים). אם תרצו לשוחח, לדון, להאיר ולהעיר, אשמח.

זה הכל עד לכאן,
ארז

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s