הקיץ הגדול…

מי היה מאמין שהשנה תעבור כל כך מהר?!

התחלנו להתמקם ולהתערות במקום המגורים החדש. ספר השירה שלי יצא לאור ופופי, הכלבה, עדיין לומדת לבחון את טעמה הספרותי (טעם משובח למדי, אגב, הכולל את מאיר שלו, קונרד, המינגווי ועוד רבים וטובים שנפלו קורבן בדרך אל שיניה המשועממות).

פופי התמימה
פופי במבט תמים…

כן, המבט התמים הזה קיבל את פנינו בכל פעם שנכנסנו הביתה ומצאנו על הרצפה קרעי דפים, עמודים תלושים, כריכות מפורקות ולפעמים גם כרית מהסלון. אבל אי אפשר לכעוס לאורך הזמן על היצור המתוק הזה.

וכך, חלפה לה שנה בה הילדים התאקלמו והשתלבו במרחבי הכיתות והתערו במרקם החברתי (חתיכת ביטוי, אה?!). עכשיו אני שומע את 'סנטיאגו דה-קובה' של מיכה שטרית, תרגום מופלא לשירו המכשף של פדריקו גרסיה לורקה האומלל. הלחן מחולל אוירה קסומה ומיוחדת, רק לעצום את העיניים ולדמיין כיצד אתה נמצא ממש שם.

לפני יומיים הלכתי עם הגברת הקטנה לסדנה של מדיטציה לצלילי קערות טיבטיות. האמת, שאני האדם הרוחני יותר מבין שנינו וקשור יותר לעולם הזה אבל הפעם, אפעס, לא יודע איך לומר, לא הסתדר לי. הייתה חוויה מקסימה ונהניתי ממנה מאוד וחזרתי במצב רוח מרומם למדי. אבל, מצד שני, אולי בגלל שיצא לי לבלות זמן איכות שקט עם הגברת הקטנה ועם עצמי. ואין לזלזל בכך כלל, במיוחד לא כעת, בזמן החופש הגדול כשאני לכוד עם שני חבר'ה צעירים בבית. (לא, אין צורך לנדב תרומות. נא להתמרמר בשקט) מישהי שהכרתי פעם קראה לתקופה הזאת בטעות – הקיץ הגדול. אהבתי את הביטוי. אשמור לי אותו.

עד הפעם הבאה. (מקווה שפחות משנה)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s