מרלין

הפעם, אני רוצה לצטט כאן שיר שלי, המופיע בקובץ - בני פרומתאוס. הכותרת מתייחסת לקוסם של המלך ארתור (לפחות על פי המעשיות המוכרות), אדם שהשתמש במילים ובטבע, שוזר מהם אריג חיים מסתורי. בראשי, תמיד הייתה הקבלה בינו לבין שמואל הנביא וכן, כל אחד מהם סייע להכתרת מלכו ועשה עבורו כמיטב יכולתו. אם כי מקור הכוחות … המשך קריאת הפוסט מרלין

מודעות פרסומת

700 ש"ח לקילו

נחרדתי מהמחיר. 700 ש"ח לקילו? שמעתי על מוצרים שעולים הרבה כמו זעפרן, פטריות כמהין ועוד אבל אף פעם לא פגשתי אותם פנים אל פנים. מבחינתי, מוצרים כאלה שייכים לעולם הנסתר של השפים המומחים, של איזו כת גורמה עילית. אבל, הנה, יום חמישי, אני והשותפה לוקחים פסק זמן מהמירוץ היומיומי ונוחתים בשוק לוינסקי ובמעדניה, המוכרת המבוגרת, … המשך קריאת הפוסט 700 ש"ח לקילו

מלאכים נטולי סלולרי

ישבתי על הספסל בפארק הכלבים וחשבתי כמה נעים להיות בלי הסלולרי. בלעדיו, כאילו הסרתי מעלי חלק מצעיפי ה'מאיה', אותה אלה הודית מסתורית ומתעתעת, המסווה את האמת מעיניו באמצעות צעיפים עדינים המתנועעים ומסיחים את דעתנו ממה שמצוי מעבר להם.כמה שקט ושלווה, ללא פיקוח צמוד. פיקוח שהכנסנו בעצמנו, מרצוננו, לתוך חיינו. כמה נוכח המכשיר וכמה, כמו עם תינוק, … המשך קריאת הפוסט מלאכים נטולי סלולרי

בפארק הכלבים

שמחה וששון בפארק. כלבים מכל גזע, מין, גודל וגיל מרחרחים, נובחים ורצים בהתלהבות זה אחרי זה ולפעמים, אחרי אחד מהם שתפס מקל. קצת כמו בגן ילדים. "הזמן הוא המרחק הגדול ביותר בין שתי נקודות", אומר טום במונולוג הסיום המהפנט מתוך 'ביבר הזכוכית' של טנסי וויליאמס. החוויות מן הגן צפות ועולות, חלקן נוקב ומטריד, אחרות נעימות … המשך קריאת הפוסט בפארק הכלבים