מרלין

הפעם, אני רוצה לצטט כאן שיר שלי, המופיע בקובץ – בני פרומתאוס.

הכותרת מתייחסת לקוסם של המלך ארתור (לפחות על פי המעשיות המוכרות), אדם שהשתמש במילים ובטבע, שוזר מהם אריג חיים מסתורי. בראשי, תמיד הייתה הקבלה בינו לבין שמואל הנביא וכן, כל אחד מהם סייע להכתרת מלכו ועשה עבורו כמיטב יכולתו. אם כי מקור הכוחות היה כמובן אחר ובעוד זה של מרלין היה פגאני הרי שזה של שמואל נבע מהקשר עם האל.

בשיר אני מתייחס לבדידותו של הקוסם-היוצר אשר, מצד אחד מיצר על כך אולם מצד שני, אינו זקוק לאחרים מפני שהוא ממלא את מרחביו בעצמיותו. כדי להגיע למצב כזה, צריך לעבור סבל כלשהו ובמקרה שלי, זוהי שמש נגאסקי, אותה מנורה שממנה הקרינו אותי על מנת לטפל בגוש הסרטני שבצווארי. השמש הזאת גרמה לכוויות רבות, פיזיות ונפשיות.

כמובן, כל קורא וקוראת מוזמנים לפרש ולהתרשם בעצמם. השיר, מרגע שנכתב ויצא לאור, שייך לקוראים מבחינה זו.

 

מרלין

מלבדני

אין עוד. מדבריותי חשופים

מתחת לשמש נגאסאקי שלי.

ברסיסי החלמיש משתברות דמויותי

וממלאות את כל המרחבים שלי.

בקצה היקום שלי פעור פצע

ולתוכו נופלות המילים כולן

ואין מי שיכול להשיבן

מלבדני.

8 תגובות בנושא “מרלין

    1. מעין חור שחור שהוא גם יוצרו של יקום חדש.
      בתחילה חשבתי על אותו נחש הבולע את עצמו בתור סמל, אלא שאז הבנתי שזו אינה הכוונה. הבראתי, יצרתי לי חיים והיקום שבו אני חי הוא יקום חדש, המושפע מהיקום הישן אבל אינו נכנע בפניו.

      אהבתי

  1. רק מי שעבר את "שמש נגאסאקי" יכול להבין את משמעות הצריבה.
    לא אוהבת להזכר בתקופה הרעה הזו, אך בהחלט מעריכה ומורידה הכובע בפניך, על יכולת התיאור.
    שמחה להכיר.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s